נפגעי תאונות עבודה

כמעט כל תאונה שנגרמת בזמן העבודה או עקב עבודה מוגדרת כתאונת עבודה בין אם מדובר בפועל שנפל מגובה רב, בפקיד שקיבל כווייה מכוס תה או ברוקר בשוק ההון שלקה בהתקף לב באמצע יום מסחר. גם תאונת דרכים שנגרמת במהלך העבודה עשויה להיות מוגדרת כתאונת עבודה.

מקרים רבים הגדרה אחת
כפי שראינו תחת ההגדרה של 'תאונות עבודה' יכולים לחסות סוגים רבים של תאונות ופגיעות שהן בדרך כלל פועל יוצא של הסכנות אליהם חשוף העובד במקום העבודה. לצורך העניין גם עובד מפעל כימי שנפגע משאיפת חומר מסוכן וגם מורה שהותקף על ידי תלמיד – הם 'נפגעי תאונות עבודה', למרות שחוו פגיעות מסוג מאוד שונה.

מסיבה זו הדבר הראשון שכל מי שנפגע (או חש עצמו נפגע) מתאונת עבודה צריך לפעול במסלול דומה. ראשית התאונה צריכה להיות מדווחת הן למעסיק והן לגורמים אחרים (אם יש חשד לרשלנות או עבירה אחרת), כדאי לתעד את התאונה (גם באמצעות הצהרה של עדים, אם אלה נמצאים בסביבה) וכמובן לציין את ההקשר המלא גם בזמן קבלת הטיפול הרפואי – תיעוד כזה יכול להתגלות בהמשך כקריטי.

הכירו את הזכויות שלכם
חלק גדול מנפגעי תאונות העבודה לא מודעים לזכויות שלהם. למשל, נפגעי תאונות עבודה, שבגין התאונה אינם יכולים לעבוד בימים שאחריה, זכאים ל'דמי פגיעה' לתקופה של עד 90 יום לאחר הפגיעה. אם בעקבות תאונת העבודה הוועדה הרפואית תפסוק להם אחוזי נכות הם יוכרו כ'נכי עבודה' ועשויים לקבל מענק וקצבת נכות.

לעיתים עומדת על הפרק גם פגיעה בכושר העבודה, כאן מדובר במבחן אינדיווידואלי. בהקשר הזה כנר ששבר את האצבע עשוי לקבל הכרה יותר כוללת של אבדן כושר עבודה מאשר פקיד שאיבד רגל, כי השאלה הנבחנת נוגעת לכושר ההשתכרות הספציפי שנפגע. כנר ששבר את האצבע אולי סובל מפגיעה יחסית פעוטה, אבל היא מונעת ממנו לעסוק במקצוע שלו, בעוד הפקיד סבל מפגיעה קשה ואיבד רגל, אבל הפגיעה לא בהכרח מונעת ממנו למלא את תפקידו המקצועי.