נפגע תאונת דרכים
המקרים בהם גם קרוב משפחה של נפגע תאונת דרכים יהא זכאי לפיצויים
בתי המשפט קבעו, כי בנסיבות מסוימות, גם קרוב משפחה של נפגע תאונת דרכים, אשר חזה בתאונה או ראה את הנפגע נאבק על חייו בבית החולים, יהיה זכאי לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לו עצמו מצפייה בתאונת הדרכים או בנפגע.
הדוגמא המובהקת היא כמובן ההורים, אשר בבוקרו של יום לוקחים את בנם/בתם לבית הספר או מחזירים הביתה בסוף יום הלימודים, ולנגד עיניהם נדרס הילד, כשהוא חוצה את הכביש הצמוד לבית הספר.
הוריו של הילד שנפגע, אשר חזו בתאונת הדרכים, עלולים לסבול מנזק נפשי או גופני כתוצאה מהמראה הקשה של התאונה עצמה או כתוצאה מהמראה הקשה של הילד על מיטת בית החולים, אף אם הם עצמם כלל לא היו במקום התאונה.
נפגעים אלה (הורים, אחים, בעל/אישה …) נקראים "נפגע עקיף", שכן הם לא נפגעו במישרין כתוצאה מתאונת דרכים, אלא בעקיפין כתוצאה מכך שקרוב המשפחה שלהם נפגע בתאונה.
כדי לזכות בהכרה כ"נפגע עקיף" ולקבל פיצויים בגין נזקי הגוף יש לעמוד במספר תנאים:
- הנפגע העקיף הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הנפגע הישיר (דהיינו, הוריו של הנפגע הישיר, אח/אחות, בן/בת זוג).
- הנפגע העקיף התרשם בעצמו מהתאונה או ממצבו של הנפגע הישיר (כך, למשל, ראה את הנפגע הישיר בבית החולים ונחשף למצבו הקשה).
- על סימני המצוקה אצל הנפגע העקיף להופיע בסמוך למועד התאונה.
- הפגישה הנפשית/גופנית שנגרמה לנפגע העקיף חייבת להיות משמעותית מבחינה רפואית/נפשית ומבחינת אחוזי הנכות.
פסקי הדין הראשונים עסקו במקרים של תאונות דרכים, אולם בהמשך הדרך הורחב מעגל ההכרה בנפגעים, כך שכיום ניתן להכיר בנפגעים עקיפים גם במקרים שאינם תאונת דרכים.
במרוצת השנים חלה הגמשה והרחבה גם ביחס לתנאי השני, כך שגם במקרים בהם קרובי משפחה ראו בטלוויזיה דיווח על תאונה ועקב כך חוו פגיעה גופנית או נפשית, ניתן יהיה לטעון לזכאות לפיצוי. דהיינו, אין הכרח להתרשמות ישירה ובלתי אמצעית.
גם התנאי השלישי, העוסק בסמיכות זמנים, עבר שינויים, וכיום ניתן לטעון לזכאות לפיצוי גם במקרים בהם הנזק לנפגע העקיף אינו מתרחש מיידית. מנגד, בתי המשפט לא יכירו בנזק שנגרם בחלוף מספר שנים. המבחן להכרה בזכאות לפיצוי הוא מבחן של קשר סיבתי בין הנזק לנפגע הישיר לבין הנזק שנגרם לנפגע העקיף.
ביחס לתנאי הרביעי כיום ניתן לטעון גם להכרה בנזק גופני/פיסי (בעבר ניתן היה לטעון להכרה רק ביחס לנזק נפשי). אשר לשיעור הנכות, נטיית בתי המשפט היא להכיר במקרים בהם הנכות עולה על 15-20% ויש לנכות משמעות תפקודית. יחד עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, ולא ניתן לשלול מראש אפשרות של הכרה גם במקרים בהם הנכות עומדת על 10-15%.
השינויים שחלו לאורך השנים מצביעים על מגמה של הרחבה והגמשה. ייתכן ומגמה זו תבוא בעתיד לידי ביטוי, למשל, בהכרה בחברים/חברות כ"נפגע עקיף" (ולא רק קרוב משפחה). אפשרויות נוספות שיכולות להתעורר בעתיד נוגעות לנזק הגופני/הפיסי לסוגיו השונים (עד כה הכירו בבעיות לב).
מאחר וההכרה בזכותו של "הנפגע העקיף" לפיצוי בגין נזק הגוף שנגרם לו תלויה בעמידתו במספר תנאים, יש הכרח וחשיבות בהקפדה על מסירת מלוא המידע לעורך דין נזיקין או עורך דין תאונות דרכים המתמחה בנזקי גוף. המידע שיש למסור לעורך הדין כולל את מלוא הפרטים אודות התאונה, נסיבותיה, תמונות של זירת התאונה, תמונות של הנפגע הישיר, וכמובן פרטים מלאים על הנזק שנגרם (נזק פיסי או נפשי).
כאמור, בתביעה של נפגע עקיף (להבדיל מנפגע ישיר) יש לבחון האם המקרה עונה על התנאים שנקבעו בפסקי הדין. לפיכך, מומלץ ואף חיוני, להיוועץ בעורך דין תאונות דרכים כבר בתחילת הדרך, ובמידת הצורף אף לשקול היוועצות ברופא מומחה, וזאת על-מנת לבחון האם הפגיעה הפיסית או הנפשית עומדת בתנאים שנקבעו בפסקי הדין.