תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים
תאונות עבודה רבות מתרחשות במעורבות של כלי רכב ומהוות גם תאונות דרכים. חלקן של התאונות מתרחשות תוך כדי העבודה (במקרים של שליחים, נהגים מקצועיים, מורי נהיגה וכו') וחלקן בדרך מהבית לעבודה וממנה בחזרה לבית, ולפיכך מוכרות כתאונות עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי.
זכויות נפגע בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים
הנפגע זכאי הן לגמלאות ותשלומים מהמוסד לביטוח לאומי והן לפיצויים בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו מחברת הביטוח המבטחת את הרכב המעורב בתאונה בביטוח חובה.
אין סתירה בין הגשת תביעה לנכות עקב תאונה בעבודה למוסד לבטוח לאומי ובין הגשת תביעה כנגד מבטח הרכב לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לנפגע בתאונת דרכים, המהווה גם תאונת עבודה. הנפגע רשאי להגיש את שתי התביעות גם יחד וזכאי לקבל (בתנאים הקבועים בחוק) גם גמלאות מהמוסד לבטוח לאומי וגם פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת הדרכים (אך מכל פיצוי שייקבע בבית המשפט ינוכו הסכומים ששולמו וישולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי).
האם לפנות לביטוח לאומי או לחברת הביטוח ?
השאלה המתעוררת במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה הנה האם להגיש תחילה תביעה לקביעת נכות למוסד לביטוח לאומי, או האם למהר ולהגיש תביעה כנגד מבטח הרכב, עוד בטרם נקבעה הנכות בביטוח הלאומי. לשאלה זו חשיבות רבה שכן הנכות שיקבע המוסד לביטוח לאומי תחייב ברוב המקרים גם בתביעה שתוגש לבית המשפט לקבלת פיצויים בגין תאונת הדרכים, אך לא להפך. הנכות שתיקבע בבית המשפט על ידי מומחים רפואיים לא תחייב את המוסד לביטוח לאומי.
פניה תחילה לביטוח הלאומי וקביעת הנכות בגין הפגיעה בתאונת העבודה, ורק לאחר מכן הגשת תביעה לבית המשפט לפיצויים בגין תאונת הדרכים, תייעל ותזרז את הדיון בתביעה בבית המשפט, שכן הנכות כתוצאה מהתאונה כבר נקבעה ולא יהיה צורך להמתין למינוי מומחים רפואיים במסגרת התביעה לפיצויים בבית המשפט. קביעת נכות כזו, בוועדות רפואיות של הביטוח הלאומי, "עמידה" יותר בבית המשפט שכן חברת הביטוח לא יכולה לחקור את רופאי הביטוח הלאומי על שיעור הנכות שקבעו (אך יכולה, בנסיבות מיוחדות, להגיש בקשה למנות מומחה רפואי כ"ראיות לסתור", אך בתי המשפט ממעטים לאשר מינוי שכזה).
במקרה בו הסיכוי לקביעת נכות ונכות משמעותית הנו ממשי וברור, יש מקום להעדיף פניה לביטוח הלאומי תחילה, שכן פניה כזו תייעל ותזרז מאוד את הטיפול בתביעה בגין תאונת הדרכים בבית המשפט, שהרי התביעה תוגש עם קביעת נכות מחייבת, לא ניתן יהיה לחקור את רופאי הביטוח הלאומי, לא יהיה צורך במינוי מומחים רפואיים והמשפט יקודם במהירות לדיון בסוגיית הפיצויים המגיעים לנפגע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת הדרכים.
מאידך, כאשר הסיכוי לקביעת נכות או נכות משמעותית אינו ברור, מוטל בספק ואין לדעת מה הנכות שיקבעו הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי, אם בכלל, יש לשקול בחיוב להגיש תחילה תביעה לנזקי הגוף בגין תאונת הדרכים כנגד חברת הבטוח, ורק לאחר מכן להגיש תביעה לקביעת נכות בביטוח הלאומי. במקרה כזה לא נקבעת נכות מחייבת בביטוח הלאומי ויש סיכוי רב יותר לקביעת נכות על ידי המומחים הרפואיים שימנה בית המשפט בתביעת נזקי הגוף בגין תאונת הדרכים.
יש מקום להדגיש כי בעוד שלא ניתן לחקור בבית המשפט את הרופאים שקבעו נכות או שללו קיומה של נכות בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, את המומחים הרפואיים שממנה בית המשפט בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ניתן לחקור בחקירה נגדית ולעתים אף לשנות מקביעתם בחוות הדעת.
לסיום, על נפגע בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים, להכריע בשאלה למי לפנות קודם, לביטוח הלאומי כנפגע בעבודה, או לבית המשפט בתביעה כנגד חברת הביטוח כנפגע בתאונת דרכים. כיוון שלהכרעה בשאלה זו יכולה להיות השפעה רבה על שיעור הפיצויים שיקבל הנפגע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת הדרכים, ועל מהירות ויעילות הדיון המשפטי עד להכרעה בשיעור הפיצויים, רצוי מאוד לפנות סמוך לאחר אירוע התאונה לעורך דין תאונות דרכים מנוסה שהוא גם עורך דין תאונות עבודה ועורך דין נזיקין ולהתייעץ עמו האם לפנות קודם לביטוח הלאומי או קודם בתביעה לפיצויים בגין תאונת הדרכים.