השימוש בראונדפ, חומר לקטילת עשבים, התגלה כחומר מסרטן. האם הישראלים שעשו שימוש בחומר  יוכלו לתבוע את היצרנית מונסנטו, וכיצד עליהם לפעול?

ענקית הכימיקלים האמריקאית מונסנטו נחשפה, כשניסתה לטשטש מחקרים אודות ראונדאפ, קוטל העשבים הנפוץ בעולם, שמשמש רבים בענפי החקלאות, הגינון, ההדברה והאינסטלציה. המידע התגלה במסמכים סודיים שפורסמו לאחרונה בארה"ב במסגרת תביעה שהוגשה בסן פרנסיסקו.

התביעה כנגד חברת מונסנטו הוגשה על ידי מספר רב של אנשים, שאובחנו כחולי לימפומה, ומבדיקה שנערכה התגלה כי שנתיים קודם להגשת התביעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן קבעה, שככל הנראה, בראונדאפ מצוי חומר פעיל מסרטן.

אלו אוכלוסיות מצויות בסיכון?

ככל הנראה, לא רק אנשי המקצוע שעושים בראונדאפ שימוש עלולים להיפגע ממנו, שכן גם פועלי הייצור של החומר והאוכלוסייה שנחשפת לחומר במסגרת חשיפה סביבתית חשופים לסכנות שבו.

אוכלוסיות נוספות שעלולות להיפגע מהחשיפה לחומר כוללות חקלאים, עובדים זרים, אנשים שמתגוררים בסביבת הגידולים שבה נעשה שימוש בחומר, משפחות וילדים שטיילו בסביבת מקום, אנשים שעובדים בסמוך למקום ומשתמשים פרטיים, שרכשו את החומר לצורך שימוש ביתי בגינה הפרטית או בצנרת הביוב לצורך מניעת חדירת שורשים ופתיחת סתימות.

יש לכם חשד סביר שנחשפתם לחומרים מסוכנים? מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ משפטי.

בין אם אתם חושדים שנחשפתם לחומר במסגרת מקום העבודה או בסביבה הביתית, מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ ובחינת האפשרויות שעומדות בפניכם.

עובדים שנחשפו לחומר יוכלו לתבוע את המעסיק, אך עליהם להוכיח כי הנזק שנגרם להם נבע מרשלנות המעסיק, שלא דאג לאמצעי מיגון מתאימים לדוגמה. כמו כן, עליהם לפנות לבדיקת רופא ולענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי לצורך הכרה במחלת מקצוע.

מי שנחשפו לחומר במסגרת חשיפה סביבתית שלא במקום העבודה יוכלו לתבוע את מי שבגינו נגרם להם נזק, ועליהם להיבדק על ידי רופא ולפנות לענף נכות כללית במוסד לביטוח לאומי.

בבדיקת הרופא מומלץ לציין את רשימת החומרים אליהם נחשפים במקום העבודה. באפשרותו של הרופא לבחון את סוגי החומרים ולקשר בינם לבין סימפטומים ומחלות שונות מהן סובלים המטופלים. פרט לעובדה שחשיפת הקשר בין החומרים המסוכנים למחלות והסימפטומים עשוי להסביר את אופי המחלה ולתת פרוגנוזה טובה יותר, הוא חיוני לביסוס התביעה ולצורך הכרה מצד המוסד לביטוח לאומי, הן לקביעת מחלת מקצוע והן לקביעת דרגת נכות.

מפאת העדר חוות דעת מומחים בעלות משקל סביר, שעשויות להצביע על קשר סיבתי בין החשיפה לראונדאפ לבין המחלות שבהן לקו התובעים, התביעה נדחתה.

גם בישראל החשיפה לסרטן נדונה בתקשורת

2 המקרים שעשו גלים יותר מכל ותוקשרו רבות הם פרשת הקישון, שחשפה חיילים שצללו בנחל וחלו בסרטן, ופרשת רמת חובב, שחשפה תושבים מהפזורה הבדואית, שחלו במחלות שונות, לרבות סרטן, עקב חשיפה לחומרים ממפעלים שממוקמים בסמוך למקום מגוריהם.

בשני המקרים הללו, בדומה לפרשת ראונדאפ, לא הוצג קשר סיבתי בעל משקל סביר בין החשיפה לחומרים המסוכנים והמחלות שבהן לקו התובעים.

כיצד עליכם לפעול אם נחשפתם לחומרים מסרטנים במסגרת העבודה?

·     פעמים רבות נדרש פרק זמן ממושך להוכחת הסיבתיות ולחשיפת כל הבעיות הבריאותיות שנוצרו עקב החשיפה לחומרים המסוכנים. סגירת המפעל, אבדן המסמכים הרלוונטיים או חוק ההתיישנות עלולים להיות לרועץ, ולכן חשוב לא לבזבז את הזמן.

·    חשוב לפנות לאנשי מקצוע שמתמחים בתחום- רופאים מומחים בהתאם לסימפטומים והמערכות הפיזיולוגיות שנפגעו כתוצאה מחשיפה לחומרים המסוכנים ועורך דין מומחה שיבטיח את הייצוג המשפטי הטוב ביותר.

·     במקרים מסוימים מומלץ להיעזר גם בטוקסיקולוג, שהוא מומחה בחומרים רעילים, ויכול לסייע במתן חוות דעת מקצועית.

·     חוות דעת של מומחה לבטיחות יכולה להעיד על כשלים מטעם המעסיק או אחראי הבטיחות 

בגין אילו ראשי נזקים ניתן לתבוע?

·     פגיעה בכושר עבודה, שבגינה ניתנים פיצויים ממועד אבחון המחלה ועד לגיל הפנסיה.

·     כאב, סבל ועגמת נפש- ראש נזק שנתון לדעת בית המשפט ולשיקול דעתו.

·     עזרת הזולת- ראש נזק שרלוונטי שמי שמסתייע במטפל סיעודי.

·     הוצאות רפואיות.

·     הוצאות בגין פגיעה בניידות.